ע"ב 11253/08, משה והב נ' המועצה הדתית לתל אביב-יפו הרבנות במחוז ואח'
כב' השופט: י' לובוצקי
08.01.2009
העובדות:
1. התובע הוא משגיח כשרות מטעם המועצה הדתית ובמסגרת זו מועסק במשרה חלקית ומצומצמת מאוד (עד פעמיים בחודש) במלון שבבעלות נתבעת 2.
2. לטענתו הוא איבד את עבודתו במלון בשל מעמדו האישי כגרוש מאשתו.
ההכרעה:
1. אין ספק כי לתובע זכות תביעה לכאורית כנגד המועצה הדתית ו/או המלון, בקשר להשעייתו מעבודתו. שכן, יצאה בת קול מלפני ביה"ד הארצי לעבודה לפיה "הפליה עקיפה" בגדר הפליה היא ובלבד שנמצא בה פסול.
2. עצם העלאת נושא "המצב המשפחתי" בהחלטת ההשעיה, קל וחומר, תוך קביעה שמעמד "הגרוש" מהווה "בעיה להמשך העבודה" היא הפליה עקיפה פסולה.
3. התוצאה הסופית כפי המצטיירת במקרה הנוכחי, היא שעובד איבד את מקום עבודתו משום מעמדו האישי כ"גרוש". די לכאורה בכך, על מנת לפסול את "הליך ההשעיה" ו/או לזכות את התובע בפיצוי ההולם את התנהגות הרבנות בפרשה.
4. במקרה הנוכחי, אין מדובר במטה לחמו העיקרי של התובע. פרנסתו העיקרית של המבקש מצויה הרחק מהמלון שבו אנו עוסקים. מדובר במשרה צדדית מצומצמת מאוד, כאשר עיקר עיסוקו של התובע הוא באיזור הצפון ולא אצל המלון.
5. אין הכרח איפוא בהענקת "סעד זמני" מלא של החזרה לעבודה במקרה נשוא הבקשה הנוכחית.
6. די להורות למלון להמשיך את קיומם של יחסי העבודה, כפי שהיו בחודשים האחרונים, קרי, כ"חופשה ללא תשלום", תוך שהמלון דואג לרצף תשלום זכויותיו של התובע לגמלה או פנסיה, באופן שוטף ועל חשבונו כפי שהיה בתקופת עבודתו של המשגיח בפועל. והכל עד סיומו של ההליך העיקרי המתנהל לפני ביה"ד. המלון גם ימנע מלאייש דרך קבע (להבדיל מאיוש זמני) את תפקידו של התובע כמשגיח כשרות במלון, במהלך השבת.
כב' השופט: י' לובוצקי
08.01.2009
העובדות:
1. התובע הוא משגיח כשרות מטעם המועצה הדתית ובמסגרת זו מועסק במשרה חלקית ומצומצמת מאוד (עד פעמיים בחודש) במלון שבבעלות נתבעת 2.
2. לטענתו הוא איבד את עבודתו במלון בשל מעמדו האישי כגרוש מאשתו.
ההכרעה:
1. אין ספק כי לתובע זכות תביעה לכאורית כנגד המועצה הדתית ו/או המלון, בקשר להשעייתו מעבודתו. שכן, יצאה בת קול מלפני ביה"ד הארצי לעבודה לפיה "הפליה עקיפה" בגדר הפליה היא ובלבד שנמצא בה פסול.
2. עצם העלאת נושא "המצב המשפחתי" בהחלטת ההשעיה, קל וחומר, תוך קביעה שמעמד "הגרוש" מהווה "בעיה להמשך העבודה" היא הפליה עקיפה פסולה.
3. התוצאה הסופית כפי המצטיירת במקרה הנוכחי, היא שעובד איבד את מקום עבודתו משום מעמדו האישי כ"גרוש". די לכאורה בכך, על מנת לפסול את "הליך ההשעיה" ו/או לזכות את התובע בפיצוי ההולם את התנהגות הרבנות בפרשה.
4. במקרה הנוכחי, אין מדובר במטה לחמו העיקרי של התובע. פרנסתו העיקרית של המבקש מצויה הרחק מהמלון שבו אנו עוסקים. מדובר במשרה צדדית מצומצמת מאוד, כאשר עיקר עיסוקו של התובע הוא באיזור הצפון ולא אצל המלון.
5. אין הכרח איפוא בהענקת "סעד זמני" מלא של החזרה לעבודה במקרה נשוא הבקשה הנוכחית.
6. די להורות למלון להמשיך את קיומם של יחסי העבודה, כפי שהיו בחודשים האחרונים, קרי, כ"חופשה ללא תשלום", תוך שהמלון דואג לרצף תשלום זכויותיו של התובע לגמלה או פנסיה, באופן שוטף ועל חשבונו כפי שהיה בתקופת עבודתו של המשגיח בפועל. והכל עד סיומו של ההליך העיקרי המתנהל לפני ביה"ד. המלון גם ימנע מלאייש דרך קבע (להבדיל מאיוש זמני) את תפקידו של התובע כמשגיח כשרות במלון, במהלך השבת.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il